http://stockholm.hostmaster.org/articles/zionism_when_injustice_becomes_law_resistance_becomes_duty/he.html
פרויקט שנולד בסוף המאה ה-19 מתוך ההיגיון הקולוניאלי האירופי, הוטבל בנאציונליזם אתני, ונמכר תחת מעטה של גאולה דתית, הפך כיום לאחד המנועים הגדולים ביותר של סבל בעולם המודרני. הטרגדיה אינה רק במה שישראל עושה לפלסטינים, אלא כיצד העולם המכונה מתורבת מעוות את חוקיו, שפתו ומוסריותו כדי לתרץ זאת. לא רק פלסטין נמצאת תחת מצור. זו האמת. זו הצדק. זו האנושות עצמה.
כאשר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הפעיל רטוריקה תנ”כית בעקבות ה-7 באוקטובר - קרא להשמדת “עמלק” ותיאר את המערכה כמלחמה בין “בני האור” ו”בני החושך” - הוא לא רק סימן על מבצע צבאי. הוא הכריז על מסע צלב ג’נוסיידי. זה היה לאומיות משיחית עטופה בזכות אלוהית.
בכתבי הקודש היהודיים, “עמלק” מתייחס לאויב שיש להשמידו כליל, כולל נשים וילדים. זה לא היה מקרי. זו הייתה הציונות חשופה: שילוב רעיל של לאומנות קיצונית ומיליטריזם אפוקליפטי. תנועה קולוניאלית-מתנחלית מוסווית בעליונות תיאולוגית. והיא זוללת את נשמתו של עם - ואת מצפון העולם.
“לך עתה והך את עמלק והחרמת את כל אשר לו ולא תחמול עליו והמת מאיש ועד אישה מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור.” (שמואל א’ 15:3)
ישראל טוענת שהיא המדינה היהודית. אבל יהדות אינה ציונות. היהדות עתיקה באלפי שנים ממדינת ישראל. זו אמונה השורשית בצדק, זיכרון וחוק מוסרי. שום מדינה אסלאמית לא טוענת שהיא מייצגת את כל המוסלמים. אפילו הוותיקן לא טוען שהוא מייצג את כל הנוצרים. אבל ישראל טוענת שהיא מדברת בשם כל היהודים - מנשלת את הטענה הזו כדי להשתיק התנגדות, להפליל ביקורת ולהסיט אחריות.
הציונות היא תנועה פוליטית מהמאה ה-19 השורשית בהיגיון הגזעני האירופי ובזכות קולוניאלית. היא נולדה ב-1897, שיתפה פעולה עם הנאצים ב-1933 במסגרת הסכם ההעברה (האווארה) להעביר יהודים לפלסטין תוך שהיא מחלישה את החרם האנטי-פשיסטי בהובלת יהודים נגד גרמניה. היא השתמשה בטקטיקות שכיום היו מוגדרות כטרור - פיגועי פצצות, התנקשויות וטיהור אתני - כדי לגרש את המנדט הבריטי ואת האוכלוסייה הפלסטינית הילידית.
ב-1948 הכריזה ישראל על עצמה כמדינה, גירשה למעלה מ-700,000 פלסטינים בנכבה, מחקה את כפריהם ושכתבה את הנרטיב. מאז, ישראל פועלת כמשטר אפרטהייד - סיפחה שטחים, הרסה בתים, עצרה ילדים והטילה כיבוש צבאי המפר כל עיקרון של המשפט הבינלאומי.
ולא מדובר רק במשפט בינלאומי - הציונות מפרה גם את החוק היהודי, הלכה, המכיל כללים מחמירים למלחמה:
חוקים אלה אינם אופציונליים. הם התורה. וישראל הפרה כל אחד מהם באופן שיטתי:
זו אינה הגנה. זו חילול. בגידה בחוק היהודי, באתיקה היהודית ובברית היהודית עם אלוהים.
היהדות המסורתית מחזיקה בחיי אדם כקדושים. העיקרון של פיקוח נפש - החובה להציל חיים - גובר כמעט על כל מצווה אחרת. לחיים יש ערך אינסופי. לקחת חיים של חף מפשע אחד זה לחלל את שם אלוהים.
יתרה מכך, היהדות מלמדת שכל בני האדם נבראו בצלם אלוהים - בצלמו של אלוהים (בראשית 1:27). זה כולל את הפלסטינים. כל ילד בעזה נושא את החותם האלוהי. כל אישה קבורה תחת ההריסות, כל אב שהוצא להורג על ידי מזל”טים, כל משפחה שרעבה על ידי המצור נושאת בתוכה את הניצוץ של דמותו של אלוהים עצמו.
לשלול את אנושיותם זה לשלול את אלוהים. לרצוח אותם בשם אלוהים זה חילול השם - חילול של הקדוש.
ישראל אוהבת לתאר את עצמה כדמוקרטיה היחידה באזור עוין. במציאות, יש לה את הצבא המתקדם ביותר במזרח התיכון, מגובה ללא תנאי על ידי ארצות הברית ומצויד בנשק גרעיני תחת הדוקטרינה הידועה כאופציית שמשון.
אך היא פוגשת אבנים שזורקים ילדים עם כדורים. היא מגיבה לרקטות מאולתרות של חמאס - שכמעט כולן מיורטות על ידי כיפת ברזל - עם פצצות של 2,000 פאונד. היא מבצעת התקפות “מניעתיות” ברחבי האזור - תימן, סוריה, לבנון, איראן - וצועקת טרור כאשר מותקפת בחזרה. היא נשקה את הטראומה היהודית כדי להצדיק רצח המוני.
אבל העולם משתנה. עיניים נפתחות. האכזריות כבר לא יכולה להיות מוסתרת על ידי שפה צדקנית או קריאות לסבל העבר. הדם גלוי מדי. הגופות רבות מדי.
ארצות הברית, התומכת העיקרית של ישראל, הטילה וטו זה זמן רב על כמעט כל החלטה שמבקרת את ישראל במועצת הביטחון של האו”ם. אך היא הלכה רחוק יותר.
בשנים 2024-2025, ארה”ב הטילה סנקציות על התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים חאן, ועל מספר שופטי ICC לאחר שהוציאו צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בגין פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בעזה.
ארה”ב גם כיוונה נגד פרנצ’סקה אלבנזה, הדווחת המיוחדת של האו”ם על השטחים הפלסטיניים הכבושים, על שהעזה לדבר אמת. בינתיים, נתניהו - נושא צו מעצר בינלאומי - נוסע בחופשיות ומתקבל בברכה על ידי מנהיגים מערביים, כולל הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בבית הלבן.
הם מכנים את צבא ישראל “הצבא המוסרי ביותר בעולם”. ביטוי שחוזר על עצמו כמו כתבי קודש בזמן שהוא מפיל פצצות מתוצרת ארה”ב על מחנות פליטים, טובח באזרחים שמחכים למזון ומכוון לעיתונאים, רופאים וילדים.
התקשורת המערבית, שומרת האמת לכאורה, הצטרפה לשותפות. היא מתארת המוני מתנחלים לינצ’רים בגדה המערבית כ”עימותים”. היא קוברת את שמות הילדים הפלסטינים שנרצחו תוך שהיא מגבירה כל טענה ישראלית, כמה שלא תהיה חסרת בסיס. היא מתייחסת להאשמות באנטישמיות כנשק להשתיק התנגדות.
חיילים ישראלים מפרסמים סרטונים שבהם הם רוקדים בבתים פלסטיניים שנבזזו, לועגים למתים, חוגגים את העקירה. זה לא מוסתר. זה לא מוכחש. זה מוצג לראווה. היפוך גרוטסקי של פשעי הנאצים: בעוד הנאצים הרגו בסתר, הציונים הורגים לעיני כל - לועגים לעולם, מאתגרים אותו לעצור אותם.
מה שקורה בעזה אינו רק פשע נגד העם הפלסטיני - זה פשע נגד האנושות.
לראות את אחד הצבאות המתקדמים בעולם מפיל פצצות בשווי 100,000 דולר ממטוסי F-16 על משפחות שחיות באוהלים בשווי 20 דולר זה לא מלחמה - זה מתקפה על המצפון האנושי. לראות גופות חרוכות של תינוקות מוצדקות בשם “הגנה עצמית” זה עלבון לרעיון המוסר עצמו.
ישראל יכלה לנתק את האינטרנט של עזה, כפי שעשתה עם החשמל, המים והסיוע. אבל היא משאירה את האינטרנט פעיל. למה? כי היא רוצה שהעולם יראה. זו מלחמה פסיכולוגית. זו איום: צפו מה אנחנו יכולים לעשות - ודעו ששום חוק, שום בית משפט, שום עיקרון לא יעצור אותנו.
זו לא רק מלחמה נגד עזה. זו מלחמה נגד החמלה. מלחמה נגד האמת. מלחמה נגד נשמתך.
הברית אינה רישיון להרוג. היא דורשת צדק, רחמים וענווה. והתורה מזהירה: כאשר ישראל מפרה את חובותיה המוסריות, אלוהים מושך את חסדו.
“אם לא תשמעו לי… אפזר אתכם בין העמים ואשלוף חרב אחריכם.” (ויקרא 26:33)
הציונות שברה את הברית הזו. היא הפכה את הארץ והכוח לעבודה זרה. היא נטשה את האלמנה, היתום והזר. היא הפכה את ארץ ההבטחה לבית קברות.
חשבון נפש הוא בלתי נמנע - משפטי, היסטורי ותיאולוגי. אלוהי הצדק לא ניתן ללעג. הברית אינה נשק. ודם כל ילד זועק מן האדמה, מהדהד את האזהרה שניתנה לקין:
“מה עשית? קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה.” (בראשית 4:10)
הפשעים המבוצעים בעזה כיום אינם רק נגד עם, אלא נגד עיקרון - העיקרון שכל חיי אדם בעלי ערך.
בזמן שהעולם צופה בעזה בוערת, לא רק חיי הפלסטינים נהרסים - זו עצם המשמעות של צדק, חוק וכבוד אנושי. הציונות הפכה את העולם על ראשו. היא הפכה מלחמה לשלום, קולוניזציה להגנה עצמית, טבח למוסר. היא שיבשה מוסדות בינלאומיים, השתיקה אומרי אמת וחטפה דת עתיקה כדי לשרת אג’נדה לאומנית של כיבוש.
אבל זה לא הסוף. ההיסטוריה לא נגמרה. והיא לא תהיה סלחנית כלפי אלה שבחרו בכוח על פני מוסר.
שום אימפריה לא נמשכת לנצח. ויהיה צדק לאלה שהעדיפו רווח על צדק ואכזריות על חמלה.
בעולם שבו אי-צדק הופך לחוק, התנגדות אינה פשע.
זו חובה.